הקהילה

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית.

בתפיסה הבסיסית, החברה החרדית מעודדת ומטפחת דמות נשית בעלת אפיונים ״נשיים״ כמו ביישנות, עדינות, צניעות ואפילו כניעות, שאמורה למצות את כישוריה בספרה הביתית, על פי התפיסה המסורתית הגורסת כי ״כל כבודה בת-מלך פנימה״ (תהילים מ״ה, יד)

כלומר, האישה אמורה להוכיח את יכולתה וכישוריה באחריות על חינוך הילדים וטיפוח הבית והמשפחה.

ברם, עם כינונה של החברה החרדית בישראל כ״חברת לומדים״, נדרשות נשים חרדיות לפרנס את הבית והמשפחה, ולפיכך לצאת לעבוד מחוץ לבתיהן ולעתים גם מחוץ לקהילה.

המנהיגות הרבנית אף תמכה בכך והצביעה על הערך הרב שיש לתמיכת הנשים בלמדנות הגברים, שכן יציאת הנשים לעבודה הפכה לגורם חשוב בשיקום ובמיסוד החיים התורניים בקהילה כך נוצר לכאורה מצב בו האישה החרדית מתפקדת על התפר שבין מסורת למציאות — כל כבודה פנימה, ויוצאת החוצה.

מיצובה בתפקיד המפרנסת ״היוצאת לשוק״, מנוגד לתפיסת תפקידה ומקומה בחברה על פי המקורות היהודיים, ויוצר בקִרּבן דילמות וסוגיות מורכבות.

לתפקוד הרב-ממדי של נשים חרדיות יש השלכות נוספות. גם אם נראה לכאורה שהמשפחה החרדית ממשיכה לתפקד בהצלחה יחסית, ההסתכלות המעמיקה מלמדת כי מערכת היחסים בתוך המשפחה הגרעינית השתנתה. נשים עובדות, מצפות שבעליהן הלומדים ב׳כולל׳ יעזרו להן בטיפול בילדים ובמשק הבית. ועוד:

המפגש של נשים אלו עם מערכות מושגים, נורמות וערכים כמו החובה להתעדכן, ללמוד ולהשתלם במסגרות שמחוץ לחברה החרדית, מעמיק את הפער ומעצים את המתח שבין ידע מצומצם לבין השכלה, בין מגבלות החינוך הדתי לבין אתגרי העבודה וערכים נלווים כמו קריירה, מימוש עצמי ומודעות אישית השינויים המגדריים משפיעים על הסדר החברתי ומחייבים להתמודד עם תפיסות חברתיות, תרבותיות ודתיות הנוגעות לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים במרחב המשפחתי ולמעמד האישה במרחב החרדי. השינוי בחלוקת התפקידים בין גברים לנשים התרחש בהדרגה והתפתח באופן לא מכוון ולא מתוכנן, אלא באופן טבעי.

השינוי בתפקידים נבע מן הפער שבין המודל התרבותי של עולם העבודה, אליו נחשפו נשים חרדיות שיצאו לעבודה, לבין ערכי התרבות והאידיאלים של החברה החרדית.